1אחר ׀ הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

2ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃ 3ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן־ביתי יורש אתי׃ 4והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃ 5ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט־נא השמימה וספר הכוכבים אם־תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃ 6והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 7ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה׃

8ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃ 9ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃ 10ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר׃ 11וירד העיט על־הפגרים וישב אתם אברם׃

12ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃ 13ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר ׀ יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ 14וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי־כן יצאו ברכש גדול׃ 15ואתה תבוא אל־אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃ 16ודור רביעי ישובו הנה כי לא־שלם עון האמרי עד־הנה׃

17ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

18ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃

19את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני׃ 20ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים׃ 21ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי׃ ס