1כה־אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על־מתניך ובמים לא תבאהו׃ 2ואקנה את־האזור כדבר יהוה ואשם על־מתני׃ ס 3ויהי דבר־יהוה אלי שנית לאמר׃ 4קח את־האזור אשר קנית אשר על־מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃ 5ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃ 6ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את־האזור אשר צויתיך לטמנו־שם׃ 7ואלך פרתה ואחפר ואקח את־האזור מן־המקום אשר־טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃ פ

8ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 9כה אמר יהוה ככה אשחית את־גאון יהודה ואת־גאון ירושלם הרב׃ 10העם הזה הרע המאנים ׀ לשמוע את־דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא־יצלח לכל׃ 11כי כאשר ידבק האזור אל־מתני־איש כן הדבקתי אלי את־כל־בית ישראל ואת־כל־בית יהודה נאם־יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃

12ואמרת אליהם את־הדבר הזה ס כה־אמר יהוה אלהי ישראל כל־נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל־נבל ימלא יין׃ 13ואמרת אליהם כה־אמר יהוה הנני ממלא את־כל־ישבי הארץ הזאת ואת־המלכים הישבים לדוד על־כסאו ואת־הכהנים ואת־הנביאים ואת כל־ישבי ירושלם שכרון׃ 14ונפצתים איש אל־אחיו והאבות והבנים יחדו נאם־יהוה לא־אחמול ולא־אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃ ס

15שמעו והאזינו אל־תגבהו כי יהוה דבר׃

16תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על־הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות [ישית כ] (ושית ק) לערפל׃

17ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה־נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃ ס

18אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃

19ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃ ס

20[שאי כ] (שאו ק) עיניכם [וראי כ] (וראו ק) הבאים מצפון איה העדר נתן־לך צאן תפארתך׃

21מה־תאמרי כי־יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃

22וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃

23היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם־אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃

24ואפיצם כקש־עובר לרוח מדבר׃

25זה גורלך מנת־מדיך מאתי נאם־יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃

26וגם־אני חשפתי שוליך על־פניך ונראה קלונך׃

27נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על־גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃ פ