Numbers 18
WLC Consonants Only

1ויאמר יהוה אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשאו את־עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את־עון כהנתכם׃ 2וגם את־אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃ 3ושמרו משמרתך ומשמרת כל־האהל אך אל־כלי הקדש ואל־המזבח לא יקרבו ולא־ימתו גם־הם גם־אתם׃ 4ונלוו עליך ושמרו את־משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא־יקרב אליכם׃ 5ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא־יהיה עוד קצף על־בני ישראל׃ 6ואני הנה לקחתי את־אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את־עבדת אהל מועד׃ 7ואתה ובניך אתך תשמרו את־כהנתכם לכל־דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את־כהנתכם והזר הקרב יומת׃ ס

8וידבר יהוה אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משמרת תרומתי לכל־קדשי בני־ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק־עולם׃ 9זה־יהיה לך מקדש הקדשים מן־האש כל־קרבנם לכל־מנחתם ולכל־חטאתם ולכל־אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃ 10בקדש הקדשים תאכלנו כל־זכר יאכל אתו קדש יהיה־לך׃ 11וזה־לך תרומת מתנם לכל־תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם כל־טהור בביתך יאכל אתו׃ 12כל חלב יצהר וכל־חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר־יתנו ליהוה לך נתתים׃ 13בכורי כל־אשר בארצם אשר־יביאו ליהוה לך יהיה כל־טהור בביתך יאכלנו׃ 14כל־חרם בישראל לך יהיה׃ 15כל־פטר רחם לכל־בשר אשר־יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה־לך אך ׀ פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור־הבהמה הטמאה תפדה׃ 16ופדויו מבן־חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃ 17אך בכור־שור או־בכור כשב או־בכור עז לא תפדה קדש הם את־דמם תזרק על־המזבח ואת־חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃ 18ובשרם יהיה־לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃ 19כל ׀ תרומת הקדשים אשר ירימו בני־ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃ 20ויאמר יהוה אל־אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא־יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃ ס

21ולבני לוי הנה נתתי כל־מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר־הם עבדים את־עבדת אהל מועד׃ 22ולא־יקרבו עוד בני ישראל אל־אהל מועד לשאת חטא למות׃ 23ועבד הלוי הוא את־עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ 24כי את־מעשר בני־ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על־כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ פ

25וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 26ואל־הלוים תדבר ואמרת אלהם כי־תקחו מאת בני־ישראל את־המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן־המעשר׃ 27ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן־הגרן וכמלאה מן־היקב׃ 28כן תרימו גם־אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את־תרומת יהוה לאהרן הכהן׃ 29מכל מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יהוה מכל־חלבו את־מקדשו ממנו׃ 30ואמרת אלהם בהרימכם את־חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃ 31ואכלתם אתו בכל־מקום אתם וביתכם כי־שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃ 32ולא־תשאו עליו חטא בהרימכם את־חלבו ממנו ואת־קדשי בני־ישראל לא תחללו ולא תמותו׃ פ

WLC Consonants Only

Section Headings Courtesy Berean Study Bible

OpenBible.com

Numbers 17
Top of Page
Top of Page