1לדוד ׀ שפטני יהוה כי־אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד׃ 2בחנני יהוה ונסני [צרופה כ] (צרפה ק) כליותי ולבי׃ 3כי־חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך׃ 4לא־ישבתי עם־מתי־שוא ועם נעלמים לא אבוא׃ 5נאתי קהל מרעים ועם־רשעים לא אשב׃ 6ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את־מזבחך יהוה׃ 7לשמע בקול תודה ולספר כל־נפלאותיך׃ 8יהוה אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך׃ 9אל־תאסף עם־חטאים נפשי ועם־אנשי דמים חיי׃ 10אשר־בידיהם זמה וימינם מלאה שחד׃ 11ואני בתמי אלך פדני וחנני׃ 12רגלי עמדה במישור במקהלים אברך יהוה׃ |