1מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה׃ אלהים ׀ אלי אתה א‍שחרך צמאה לך ׀ נפשי כמה לך בשרי בארץ־ציה ועיף בלי־מים׃

2כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃

3כי־טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃

4כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃

5כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל־פי׃

6אם־זכרתיך על־יצועי באשמרות אהגה־בך׃

7כי־היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃

8דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃

9והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃

10יגירהו על־ידי־חרב מנת שעלים יהיו׃

11והמלך ישמח באלהים יתהלל כל־הנשבע בו כי יסכר פי דוברי־שקר׃