1ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו׃ 2ושם האיש א‍לימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו ׀ מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם׃ 3וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה׃ 4וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים׃ 5וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה׃

6ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה את־עמו לתת להם לחם׃ 7ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־ארץ יהודה׃ 8ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה [יעשה כ] (יעש ק) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי׃ 9יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃ 10ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך׃ 11ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃ 12שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃ 13הלהן ׀ תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה׃

14ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃

15ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך׃ 16ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃ 17באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך׃ 18ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה׃

19ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׃ 20ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד׃ 21אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי׃

22ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים׃