1וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר־יעור משנתו׃ 2ויאמר אלי מה אתה ראה [ויאמר כ] (ואמר ק) ראיתי ׀ והנה מנורת זהב כלה וגלה על־ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על־ראשה׃ 3ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על־שמאלה׃ 4ואען ואמר אל־המלאך הדבר בי לאמר מה־אלה אדני׃ 5ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה־המה אלה ואמר לא אדני׃ 6ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר־יהוה אל־זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם־ברוחי אמר יהוה צבאות׃ 7מי־אתה הר־הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את־האבן הראשה תשאות חן חן לה׃ פ

8ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 9ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליכם׃ 10כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את־האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה־אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל־הארץ׃

11ואען ואמר אליו מה־שני הזיתים האלה על־ימין המנורה ועל־שמאולה׃ 12ואען שנית ואמר אליו מה־שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃ 13ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה־אלה ואמר לא אדני׃ 14ויאמר אלה שני בני־היצהר העמדים על־אדון כל־הארץ׃