1בשנת שתים ליואש בן־יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן־יואש מלך יהודה׃ 2בן־עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו [יהועדין כ] (יהועדן ק) מן־ירושלם׃ 3ויעש הישר בעיני יהוה רק לא כדוד אביו ככל אשר־עשה יואש אביו עשה׃ 4רק הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 5ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את־עבדיו המכים את־המלך אביו׃ 6ואת־בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת־משה אשר־צוה יהוה לאמר לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות כי אם־איש בחטאו [ימות כ] (יומת׃ ק)

7הוא־הכה את־אדום בגיא־ [המלח כ] (מלח ק) עשרת אלפים ותפש את־הסלע במלחמה ויקרא את־שמה יקתאל עד היום הזה׃ פ

8אז שלח אמציה מלאכים אל־יהואש בן־יהואחז בן־יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה פנים׃ 9וישלח יהואש מלך־ישראל אל־אמציהו מלך־יהודה לאמר החוח אשר בלבנון לח אל־הארז אשר בלבנון לאמר תנה־את־בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את־החוח׃ 10הכה הכית את־אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך׃

11ולא־שמע אמציהו ויעל יהואש מלך־ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך־יהודה בבית שמש אשר ליהודה׃ 12וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש [לאהלו כ] (לאהליו׃ ק) 13ואת אמציהו מלך־יהודה בן־יהואש בן־אחזיהו תפש יהואש מלך־ישראל בבית שמש [ויבאו כ] (ויבא ק) ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד־שער הפנה ארבע מאות אמה׃ 14ולקח את־כל־הזהב־והכסף ואת כל־הכלים הנמצאים בית־יהוה ובאצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרונה׃

15ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר נלחם עם אמציהו מלך־יהודה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 16וישכב יהואש עם־אבתיו ויקבר בשמרון עם מלכי ישראל וימלך ירבעם בנו תחתיו׃ פ

17ויחי אמציהו בן־יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן־יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה׃ 18ויתר דברי אמציהו הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 19ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימתהו שם׃ 20וישאו אתו על־הסוסים ויקבר בירושלם עם־אבתיו בעיר דוד׃ 21ויקחו כל־עם יהודה את־עזריה והוא בן־שש עשרה שנה וימלכו אתו תחת אביו אמציהו׃ 22הוא בנה את־אילת וישבה ליהודה אחרי שכב־המלך עם־אבתיו׃ פ

23בשנת חמש־עשרה שנה לאמציהו בן־יואש מלך יהודה מלך ירבעם בן־יואש מלך־ישראל בשמרון ארבעים ואחת שנה׃ 24ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מכל־חטאות ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃ 25הוא השיב את־גבול ישראל מלבוא חמת עד־ים הערבה כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד־עבדו יונה בן־אמתי הנביא אשר מגת החפר׃ 26כי־ראה יהוה את־עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל׃ 27ולא־דבר יהוה למחות את־שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן־יואש׃

28ויתר דברי ירבעם וכל־אשר עשה וגבורתו אשר־נלחם ואשר השיב את־דמשק ואת־חמת ליהודה בישראל הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 29וישכב ירבעם עם־אבתיו עם מלכי ישראל וימלך זכריה בנו תחתיו׃ פ