Judges 18
WLC Consonants Only

1בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש־לו נחלה לשבת כי לא־נפלה לו עד־היום ההוא בתוך־שבטי ישראל בנחלה׃ ס 2וישלחו בני־דן ׀ ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני־חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את־הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את־הארץ ויבאו הר־אפרים עד־בית מיכה וילינו שם׃ 3המה עם־בית מיכה והמה הכירו את־קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי־הביאך הלם ומה־אתה עשה בזה ומה־לך פה׃ 4ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי־לו לכהן׃ 5ויאמרו לו שאל־נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃ 6ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו־בה׃ פ

7וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את־העם אשר־בקרבה יושבת־לבטח כמשפט צדנים שקט ׀ ובטח ואין־מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין־להם עם־אדם׃ 8ויבאו אל־אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃ 9ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את־הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל־תעצלו ללכת לבא לרשת את־הארץ׃ 10כבאכם תבאו ׀ אל־עם בטח והארץ רחבת ידים כי־נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין־שם מחסור כל־דבר אשר בארץ׃

11ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש־מאות איש חגור כלי מלחמה׃ 12ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על־כן קראו למקום ההוא מחנה־דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃ 13ויעברו משם הר־אפרים ויבאו עד־בית מיכה׃

14ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את־הארץ ליש ויאמרו אל־אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה־תעשו׃ 15ויסורו שמה ויבאו אל־בית־הנער הלוי בית מיכה וישאלו־לו לשלום׃ 16ושש־מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני־דן׃ 17ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את־הארץ באו שמה לקחו את־הפסל ואת־האפוד ואת־התרפים ואת־המסכה והכהן נצב פתח השער ושש־מאות האיש החגור כלי המלחמה׃ 18ואלה באו בית מיכה ויקחו את־פסל האפוד ואת־התרפים ואת־המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃ 19ויאמרו לו החרש שים־ידך על־פיך ולך עמנו והיה־לנו לאב ולכהן הטוב ׀ היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃ 20וייטב לב הכהן ויקח את־האפוד ואת־התרפים ואת־הפסל ויבא בקרב העם׃

21ויפנו וילכו וישימו את־הטף ואת־המקנה ואת־הכבודה לפניהם׃ 22המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם־בית מיכה נזעקו וידביקו את־בני־דן׃ 23ויקראו אל־בני־דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה־לך כי נזעקת׃ 24ויאמר את־אלהי אשר־עשיתי לקחתם ואת־הכהן ותלכו ומה־לי עוד ומה־זה תאמרו אלי מה־לך׃ 25ויאמרו אליו בני־דן אל־תשמע קולך עמנו פן־יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃ 26וילכו בני־דן לדרכם וירא מיכה כי־חזקים המה ממנו ויפן וישב אל־ביתו׃

27והמה לקחו את אשר־עשה מיכה ואת־הכהן אשר היה־לו ויבאו על־ליש על־עם שקט ובטח ויכו אותם לפי־חרב ואת־העיר שרפו באש׃ 28ואין מציל כי רחוקה־היא מצידון ודבר אין־להם עם־אדם והיא בעמק אשר לבית־רחוב ויבנו את־העיר וישבו בה׃ 29ויקראו שם־העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם־העיר לראשנה׃ 30ויקימו להם בני־דן את־הפסל ויהונתן בן־גרשם בן־מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד־יום גלות הארץ׃ 31וישימו להם את־פסל מיכה אשר עשה כל־ימי היות בית־האלהים בשלה׃ פ

WLC Consonants Only

Section Headings Courtesy Berean Study Bible

OpenBible.com

Judges 17
Top of Page
Top of Page